בועות במים – כן או לא?

אחת הטעויות/מחלוקות הנפוצות אך הפחות מדוברות בקרב הורים – האם לעודד את הילדים לבועות במים או שיחזיקו אוויר עד היציאה לנשימה?

התשובה לשאלה הפשוטה הזו עלולה להשליך רבות על חווית לימוד השחייה של ילדכם. כל הורה חולם שהילד שלו יתחיל ויסיים את תהליך לימוד השחייה עם חיוך, תוך מינימום שיעורים ומקסימום תוצאה. כזו שתגרום לו ולכם להרגיש ביטחון בביקורים הבאים בבריכה.

אך האם העלתם בדעתכם שתשומת לב קטנה, על עניין שנראה שולי, יכול במידה מסוימת לקבוע את כל חווית לימוד השחייה שלהם?

מופתעים? גם אני!

אני נחשפתי לכך רק כאשר התחלתי לתת שירות להורים במסגרת ניהול חוגי וקייטנות השחייה. באתי מתוך הנחת עבודה כי בועות במים יוצאות באופן טבעי לכולם, כאשר גם בקורס הדרכת לימודי שחייה שעברתי לא ניתנה לכך משמעות יותר מדי גדולה. דבר שהעצים עוד יותר את הפתעתי לגלות כי הורים רבים מורים לילדהם שלא להוציא בועות בעת הצלילה למים, או לא מעודדים אותם לעשות כך מההתחלה.

שיחות עם הורים ומבדקים של ילדים רבים הביאו אותי לשאול תחילה כל מתעניין בלימוד שחייה את השאלה הזו – האם הילד מוציא בועות במים?

לרוב, ההורים אינם יודעים לענות משום שלא שמו לב, ורק במבדק אני יודע להבחין. אך לפעמים – ההורים היו מופתעים לשאלה וענו שהם אומרים לילדיהם להחזיק את האוויר כל זמן הצלילה.

אז מה התשובה הנכונה?

בועות, המון בועות, ועוד יותר בועות!

לשחרור בועות בעת השחייה יש שני יתרונות מרכזיים:

יתרון הראשון: נשימה סדירה תוך כדי הפעילות. אסביר – ברגע זה, כמו בכל רגע של חיינו אנו מבצעים שתי פעולות רפידטיביות ללא הפסקה, שאיפה ונשיפה.

כאשר אנחנו רצים, הולכים מהר, רוכבים על אפניים או עוסקים בכל ספורט אחר אנחנו מאיצים את הפעולות הללו ומגיעים לקצב נשימות גבוהה. זאת לא בעיה מאחר ואנחנו פשוט מגבירים את תדירות השאיפות והנשיפות כדי להתאים את עצמנו לצריכת החמצן הנדרשת.

עכשיו דמיינו שאני מבקש מכם לאחר כל שאיפה להחזיק אוויר ל3 שניות ורק אז לשחרר את האוויר בנשיפה ולקחת אוויר חדש. אפילו עכשיו על הכסא שאתם יושבים או בהליכה שלכם זה יגביר את קצב הלב ותרגישו שאתם מתאמצים – ללא שום מאמץ.

הדבר שביקשתי ממכם דומה לשחייה במים ללא נשיפה. זאת מאחר ובשחייה אנחנו מוגבלים לשאיפה רק מחוץ למים ולכן – במידה ולא נוציא בועות ואוויר במים, נגיע למצב שאנחנו מחזיקים אוויר "מבוזבז" בריאות כל פעם. וכמו שזה הקשה עליכם עכשיו – דמיינו כמה זה ישפיע על המאמץ והרצון לשחייה נעימה ורגועה במים. הפתרון הוא פשוט – לנשום מחוץ למים ולנשוף בתוך המים את האוויר החוצה. זה יבטיח לילדים התחלה רכה בלימוד השחייה.

יתרון שני של בועות תוך כדי השחייה, לנשום ללא בליעה של מים. הכוונה – להצליח לנשום בין תנועות השחייה בקלות ובלי החשש שמים יכנסו לפה.

לצורך הבנה אני רוצה שתדמיינו רגע צלילה ויציאה מהמים. אם הצלחתם לחוש את ההרגשה – בטוח נזכרתם שביציאת הראש מהמים, זולגים לנו מים מהפנים. ההרגשה הזאת נעימה ובימים חמים מרעננת ומרגיעה. עכשיו אני רוצה שנחשוב ביחד על השלב הבא – רוצים לקחת אוויר. יש את האפשרות של להוריד את המים בעזרת היד. יש את האפשרות של להחזיק אוויר עד שרוב המים יזלגו מהפנים. ויש את האפשרות שארחיב עליה – להעיף את המים מהפה בעזרת נשיפה.

בשתי האפשרויות הראשונות התוצאה היא אותה תוצאה – פינוי מים לצורך נשימה נוחה. ואכן כך יקרה. אך אם אבקש מכם לבצע אותה פעם אחר פעם בשחייה... יהיה לכם קשה עד מאוד.

האפשרות השלישית היא זו המאפשרת לנו לנשום בקלות ולא לבלוע מים בין צלילה לצלילה. ניזכר בדמיון ממקודם ונוציא את הראש כאשר אנחנו נושפים אוויר. המים יזלגו מהמצח, לעניים, על האף ואז האוויר שיצא מהאף ומהפה – יעיף אותם ויפנה מקום לאוויר להיכנס בשאיפה הבאה ללא חשש מבליעת מים.

דמיינו חמש חזרות כאלו ותבינו כבר עכשיו כמה זה מקל על הנשימה בשחייה.!

התחילו כבר היום

לכן- עוד משלב האמבטיות הראשונות של ילדכם, סביב גיל שנה+, אני ממליץ לעודד את הקטנטנים לעשות בועות במים. תחילה ניתן להיעזר בקשית או פשוט לתרגל בועות על פני המים כאשר האף והעיניים מחוץ למים. לאחר מכן להכניס את הפה ואת האף ביחד ולבסוף את העיניים וכל הראש.

תקפידו לעודד אותם לעשות בועות ובעיקר בזמן הוצאת הראש כדי שמים לא יכנסו לפה בשנימה. תוכלו לדעת אם הם עושים זאת נכון כאשר תבחינו כי היציאה מהמים מתבצעת ללא שפתיים חתומות והילדים מצליחים לחזור לתוך המים בעזרת שאיפה אחת בין צלילה לצלילה.

זהו טיפ חשוב שאשמח שכל אחד מכם יאמץ לילדיו כדי להבטיח להם חווית לימוד מעצימה, חלקה ונעימה! טיפ קטן להצלחה גדולה!

סרגיי זליקמן,

Easy Swimmer